פסק-דין בתיק ת"ק 32223-03-12

בפניי התנהל דיון בעניין עסקת מכירת רכב מסוג B.M.W. שנת ייצור 2006, שקנה התובע מהנתבע.

עובדות רבות אינן במחלוקת: התובע קנה את הרכב, שמחיר המחירון שלו היה 142,000 ש"ח במחיר 108,000 ש"ח, לאחר שניהל מו"מ, ובדק את הרכב במספר מקומות. בעת שהנתבע מכר את הרכב לתובע ביום 1/12/10 היה הנתבע יד שביעית ברכב, אף על פי כן הציג לתובע רשיון רכב בתוקף על שם הנתבע, לפיו מספר בעלים קודמים הינו "04". פתרון התעלומה הובהר בדיון לפניי מעדות הנתבע וממוצג נ/1, והנתבע הודה כי מכר את הרכב לאדם מכפרו ביום 12/8/10 וקיבל אותו בחזרה לבעלותו ביום 17/8/10. בגלל התקופה הקצרה, שחלפה בין שתי העברות הבעלות, נשאר רשיון הרכב בתוקף.

השאלות שהיו במחלוקת הן שתיים, אך בתום הדיון נותרה רק שאלת הנזק במחלוקת.

הנתבע טען בכתב ההגנה כי התובע היה מודע למספר הנכון של הבעלים הקודמים, ולכן נקבע המחיר בשיעור נמוך מהמחירון. בדיון הושמעה הקלטה, שהנתבע לא הכחיש אותה (אם כי טען כי לא ידע שהוא מוקלט) לפיה פנה אליו התובע בשאלה בעניין ההבדל בין מס' ה"ידיים", שהוצג לו והנתבע השיב לו כי נכון שמכר רכב יד רביעית, וכי כך גם פורסם במודעה שהביאה את התובע אל הנתבע. יצויין כי שני הצדדים טועים ואם ערב המכירה נרשם ברשיון כי מס' הבעלים הקודמים הינו 04 הרי שהנתבע הוא מה שמכונה "יד חמישית", והתובע כיום הינו "יד שמינית" לאחר שהיו 7 בעלים קודמים. בשיחה משים עצמו הנתבע כאילו אינו יודע על קיום שתי "ידיים" נוספות, ומפנה את התובע למשרד הרישוי לבדוק אולי נפלה טעות.

אני קובעת כי גם אם ציין הנתבע בפני התובע כי הרכב היה תקופה קצרה אצל מישהו מהכפר, הרי שבשום אופן הנתבע לא אמר לתובע לפני הקנייה כי הרכב הועבר בעלות פעמיים בחודש אוגוסט 2010.

השאלה שנותרה להכרעה הינה מה תרופתו של התובע בגין הצגת מצג מטעה זה. לשם כך נבחן מה ההשפעה של עוד שתי "ידיים" ברכב דנן. 

מחירון "לוי יצחק", המקובל על קוני מכוניות ומוכריהן, קובע ביחס לרכב משנת יצור 2006 כי הפחתת ערך בגין מספר בעלויות של יד חמישית הינה 14%, וזו ההפחתה המקסימלית המומלצת. כלומר שבענייננו אין משמעות לשאלה האם כאשר הרכב נמכר מהנתבע לתובע הוא הוצג כ"יד חמישית" או כ"יד שביעית", כפי שהיה באמת. הסכום שהוסכם בין הצדדים שיקף את שווי הרכב הן לגרסת התבוע והן לגרסת הנתבע.

על כן התובע לא הוכיח כל נזק, ואינו זכאי לפיצוי מאת הנתבע.

הסיכום הינו כי אני דוחה את התביעה.

בנסיבות העניין, ולאחר שהתברר כי הנתבע אכן הטעה את התובע בעניין מספר הבעלים הקודמים, ואפשר שהדבר הקשה על מכירת הרכב בפועל, גם אם לא הפחית משוויו, איני מזכה את הנתבע בהוצאות, על אף שהתביעה נגדו נדחתה.

המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי הוא 15 יום מיום מתן פסק הדין.

ניתן היום,  כ"ה תמוז תשע"ב, 15 יולי 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: